בזמן הדימיון המודרך (שמתבצע לרוב בעיניים עצומות) המונחה מובא אל מצב רגיעה עמוק מאוד, בו מתקיים חיבור מופחת התנגדויות אל החלק ה'לא-מודע' שלו. התוכן לרוב יכלול אלמנטים מרגיעים של טבע, ואיזשהו תוכן הניתן לפירוש השלכתי לעולמו של המונחה. הדימיון המודרך, מעבר לאפקט המרגיע החזק שמשרה, מסייע בביסוס החיבור אל המימד הפנימי של המונחה עם עצמו וכמו כן מסייע לסגירה והטמעה של תהליך שקדם לו.
איך תכלס זה קורה?
מבחינה פיזיולוגית - בעת הפעלת הדימיון אנו מפעילים את הקורטקס הויזואלי, אותו חלק במוח האחראי לעיבוד חוזי, והינו בעל השפעה ישירה על מערכת העצבים האוטונומית - אשר משפיעה על תהליכים טבעיים בגוף כגון הנשימה, לחץ הדם וכו'. לכן מה שנראה בדימיוננו עשוי במהרה להפוך למציאות - מבחינת המוח שלנו אין ממש הבדל.
=> דימיון מודרך (המועבר ע"י אדם מוסמך לדבר) מייצר אפקט עוצמתי וממשי בגוף-נפש, מרגיע, מבריא ומקדם לעבר מציאות רצויה!
